זוהי אנרגיית ההגבלה עצמה.
השער הזה,
הוא הלחץ הפועם לעבור מוטציה.
במונחים של הקולקטיב,
מעגל הידיעה הוא שדה הניסוי,
שבו יכולות להתפתח מוטציות,
שעשויות להועיל או לא להועיל לכלל.
אפשרות זו של מוטציה מעוגנת בשחרור,
כמויות מוגבלות של אנרגיה.
מגבלה זו, הדופק,
מתבטאת בפרצי כוח,
ולא בזרימות מתמשכות.
הידיעה, קיימת והיא לא.
תעלומת המוזיקה,
כפי שציין מיילס דייוויס,מלחין הג'אז,
נמצאת ברווח שבין התווים.
ב'מרחב' מתרחשת מוטציה.
קבלת ההגבלה,
היא לב לבו של תהליך זה,
אחרת אנרגיה זו,
יכולה להתבטא כדיכאון כרוני.

קבלת המגבלה היא הצעד הראשון בהתעלות.

​

​

שער 60.1: קבלה.

​

התרוממות רוח:
היכולת לשמור על הרמוניה פנימית,
מול מגבלות חיצוניות.
אנרגיה הרמונית שיכולה,
להתמודד עם מגבלות חיצוניות.

​

שפלות רוח:
הדחף לגיוון,
שכאשר הוא מוגבל,
יכול להפוך לחסר מנוחה ונסער.
אנרגיה חסרת מנוחה,
כאשר מתמודדים עם מגבלות חיצוניות.

 

שער 60.2: פסקנות (החלטיות).

​

התרוממות רוח:
הבנת טבעה של המגבלה,
לקבל את מעצוריה בעת הצורך,
ובכך להיות מסוגלים,
לנצל הזדמנויות כאשר הן מתעוררות.
אנרגיה שיכולה להסתגל לאיפוק.

​

שפלות רוח:
הסתגלות לאיפוק שהופך להרגל,
ושומר על אופי המגבלה,
גם כשהיא כבר לא קיימת.
האנרגיה להסתגלות שיכולה,
להיתקע ללא מוטציה בסופו של דבר.

 

שער 60.3: שמרנות.

​

התרוממות רוח:
אינטרס אישי נאור,
שמטפל באופן טבעי במגבלות,
ובמגבלות ומבטיח זהות וביטחון.
האנרגיה לשמור על זהות וביטחון,
למרות המגבלות.
​
שפלות רוח:
אגו סיפוק אינטרס אישי,
שמתעלם ממגבלות,
וסובל באופן צפוי.
אנרגיה שמתעלמת ממגבלות,
ומשלמת את המחיר.

 

שער 60.4: תושייה.

​

התרוממות רוח:
מיצוי מושכל,
ומושכל של פוטנציאל,
בתוך מגבלות.
מיצוי הפוטנציאל במגבלה.

​

שפלות רוח:
נטייה בעתות הגבלה,
לחפש את המשמעות הפנימית של ההגבלה,
במקום להשתמש במתנותיה,
כדי למצוא יישום הרמוני בתוך המגבלה.
הראשון מוביל לנסיגה והאחרון להתעלות.
האנרגיה לדעת ולא לקבל הגבלה,
על חשבון מוטציה אפשרית,
מה שמוביל לדיכאון.

 

שער 60.5: מנהיגות.

​

התרוממות רוח:
המודעות לכך,
שהרס המגבלות הישנות,
פשוט יוצר מגבלות חדשות.
התוצאה היא דפוסי התנהגות,
המדגימים הבנה זו באמצעות,
פעולות ומשפרים את פוטנציאל המנהיגות.
האנרגיה להתמודד עם תהליך,
לכל החיים של התמודדות עם מגבלות.

​

שפלות רוח:
היכן שהרצון הטבעי להתרחב,
כאשר המגבלות חיוניות,
יוצר בלבול מלמעלה.
אנרגיה מתרחבת,
שאינה יכולה להתמודד עם מגבלות.

 

שער 60.6: קשיחות.

​

התרוממות רוח:
האינטלקט האינטואיטיבי,
לזהות מתי נוקשות מוחלטת היא חיונית,
אך עם יישומים חדשניים,
כדי להפחית את חומרתה.
אנרגיה קבועה שהיא יוצאת דופן,
ביכולת האיפוק שלה.

​

שפלות רוח:
ההבנה הדוגמטית,
העקרונית והמנומקת בקפידה,
שאינה מתפשרת בחומרתה,
ולעתים קרובות אכזרית באופן קר.
השלמה בלתי מתפשרת,
וחמורה עם האיפוק.
כל כך בלתי מתפשר,
שהאיפוק עלול להפוך לבלתי נסבל,
ולהוביל לדיכאון כרוני.